"לתת לתרבות היידית התנאים שנותנים לתרבות העברית"

במסגרת יריד הסופרים הבינלאומי בירושלים הקדישו ערב לתרבות היידיש. שמואל עצמון, מנהל תאטרון יידשפיל, לא יכל להסתיר חיוכו כשראה בקהל גבר צעיר שהקריא לחברתו מספר שירה ביידיש. "הצעירים מרגישים שלזהות היהודית חסר הקאנון היהודי-תרבותי"
עומר ולדמן

כבר די מיושן לומר שהיידיש עדיין חיה ובועטת בשנת 2013. השפה היהודית הוותיקה נלמדת לבגרות, הצגות התיאטרון והמופעים ביידיש הולכים ומתרבים, ובכלל – קשה להרוג שפה כל כך עשירה. במסגרת יריד הסופרים הבינלאומי בירושלים, הקדישו ערב שלם לתרבות היידיש.

לרבים נדמה כי הקולות, שנשמעו בערב שהוקדש לתרבות היידיש, נלקחו היישר ממזרח אירופה של המאה ה-19. למעשה, הקולות נשמעו בחדר קטן בקצה בנייני האומה בירושלים. שמואל עצמון, מנהל תאטרון יידשפיל, לא היה יכול להסתיר את חיוכו כשראה בקהל גבר צעיר שהקריא לחברתו מספר שירה ביידיש. "הזהות שלנו היהודית היא לא הזהות הישראלית", אמר עצמון, "אני חושב שהנוער והצעירים מרגישים שלזהות היהודית שלהם חסר הקאנון היהודי-תרבותי". לדבריו, "צריך לתת תרבות היידית לפחות, אם לא יותר, את אותם התנאים שנותנים לתרבות העברית".

על הבמה עמד המנחה, מנדי כהאן. הוא אמנם צעיר משמואל עצמון בשנות דור, אך נראה כאילו נולד לתוך היידיש. גם לדעתו של כהאן, אסור לוותר על המורשת הזאת, אפילו במדינת היהודים. "משפט שאני תמיד אוהב להזכר בו הוא של איציק מאנגר, שאמר במקור ביידיש כי שנים היה נע ונד בניכר, ועכשיו הוא סוף-סוף נע ונד בביתו", אמר כהאן.

ואכן, היידיש סוף-סוף באה להיות אורחת בביתה, בארץ ישראל. דווקא עבור אתל בת השמונה, שעלתה ודיקלמה שיר ילדים ביידיש, השפה מסמלת יציבות וקשר לשורשים. "זאת שפה מיוחדת ויפה", אמרה אתל, "מכשהיינו תינוקות אנחנו רגילים להיות בסביבה דוברת יידיש ואני אוהבת את השפה כי אני מרגישה קצת יותר טובה מכל האחרים".

אבל למרות הכול, נראה שהיידיש לא ביקשה לחזור לתחייה דרך הצעירים בערב הזה. היא בסך הכול רצתה להוכיח שהיא מעולם לא מתה, ואם להשתמש בביטוי מעולם היידיש – עדיין לא הוציאו לה את הקישקעס.
20/02/13 20:05
http://www.glz.co.il/1140-12414-he/Galatz.aspx